על אפי ועל חמתי

השבוע נעז לדבר על כעס. אני אומרת נעז כי יש משהו מפחיד בכעס... אנחנו לא אוהבים את עצמנו כשאנחנו כועסים, אנחנו מפוחדים כשאנשים נוהגים כלפינו בכעס ולפעמים אנחנו פשוט עושים את המיטב להימנע ממנו. אז מה הסיפור שם??? אחד המפתחות החשובים הוא להבין ש״כעס״ הוא בכלל תגובה משנית לרגש שמתעורר/ קיים בך.

ומה זה אומר ״רגש משני״?

זאת אומרת שהכעס הוא ״תגובה״ לעצב, פחד, תסכול, קנאה וכולי. הכעס הוא תגובה לרגש שעלה קצת לפניו. הוא מקושר ישירות לתגובה ההישרדותית תקף/ ברח/ קפא/ התרפסות, ולכן, מופיע עם חוויה של איום, סכנה ופגיעות. כולנו, ללא יוצא מן הכלל, חווים כעס מעת לעת. אף על פי שאנחנו לא ״משתגעים״ על רגש הכעס, הוא עדיין מאוד טבעי, אם כי לא תמיד רצוני, ולעיתים אף חסר היגיון.

איך הוא מופיע??

בשתי דרכים ובעוצמות שונות: מוחצנת מול מופנמת. 
מוחצנת לדוגמא: קללות, העלבה, פגיעה, התעלמות מכוונת, שבירת חפצים, צעקות. 
מופנמת לדוגמא: בכי, ביזוי עצמי, האשמה עצמית…

ואם נסתכל על הנפש שלנו?

נבחין בחרדה, קנאה, אפתיה, איבוד שליטה, דחייה, התמקדות מוקצנת בעניין המכעיס, הסתגרות, דאון ועוד.
זה לא רק נפשי-רגשי זה גם פיזי- בריאותי; הכעס מחליש את המערכת החיסונית, מגדיל את הסיכוי למחלות לב, סכרת, חרדות ודיכאון. יותר מזה, כעס יכול להוות טריגר ל״נפילות״, כלומר, חזרה להתנהגויות שפוגעות בנו כמו למשל שימוש בסמים, כדורים, אוכל וכולי

הנה מספר רעיונות לטריגרים פופולאריים שמעוררים את הכעס: פגיעות, תחושה של איבוד שליטה, חוסר צדק, בושה, אשמה, חוסר כבוד, תקיעות בסיטואציה שאנחנו לא מעוניינים להיות בה.

אילו דרכים יש להתמודד עם הכעס?

קחי את שלושת הימים הבאים כניסיון, ונסי לשים לב ל ״סימני אזהרה״ שמבעבעים ומעלים את הכעס. כמו למשל דופק מהיר, נשימה מהירה, קפיצות הלסתות וכולי. ברגע שאת מצליחה לזהות אותם, תנסי לעצור אותם לפני ה״גלישה״. ממש כמו סיר על הגז, ברגע שמתחיל לבעבע אנחנו יודעות להנמיך/ לסגור את הגז לפני שיגלוש וילכלך את כל הגז. ככה גם את, מרגישה בעבוע? תתייחסי אליו בזמן, כדי שלא ילכלך לך.

אז מה נעשה?

  • נקח ״טיים- אאוט״. צאי למרפסת/ לחדר שלך/ לכל מקום בו תהיי רק את
  • תנשמי נשימות מלאות ואיטיות (לפחות 5 כאלה)
  • שטפי את הפנים. כשנרגעת, תחזרי. 
  • תבטאי את הרגשות שלך- אל תשאירי אותן לעצמך- דברי ושתפי את מה שצריך עם מי שצריך. באופן כללי, סעיף זה יכול להיות גם טקטיקה מניעתית, כלומר, תדאגי לשתף ולא לאגור. אגירה = אש קטנה 
  • כתבי שירים/ יומן/ ציירי/ תסרגי/ תאפשרי לעצמך להיות ביצירה- יש בכוחה מרפא. זה מוכח ומדעי.

ואם תרצי לחקור את עצמך ולצמוח, בפעם הבאה שתירגעי אחרי שכעסת, תשאלי את עצמך: ״זו הייתה תגובה משנית למה? מה באמת הרגשתי שם? נפגעתי? הרגשתי לא אהובה? פחדתי?״ 

פתאום תביני למה כעסת ותדעי קצת יותר איך לעזור לעצמך להבא. 

אגב- כעס במינון בריא הוא דווקא מה שמאפשר לנו להיות אסרטיביים! אז אל תנסי להיפטר מזה. אלא פשוט למצוא את המינון שנוח לך.

כולנו כועסים לעיתים- תשתפי חברה אחת שלך שמתמודדת גם היא עם הכעס..

אני כאן ואשמח לקרוא את התגובות שלכןם, 

פה או בפרטי

* התכנים המופעים בדף אינם מהווים תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי וכל מטרתם לספק מידע ובשום מקרה אינם בגדר המלצה או עצה רפואית ו/או חוות דעת מקצועית. התכנים המופעים בדף נועדו להרחבת הידע האישי של המשתמשים ואין לראות בהם תחליף להתייעצות עם מטפלת מוסמכת.

מצאת ערך בפוסט? מוזמנת לשתף,
שעוד נשים יוכלו להנות ממנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי עוד יעניין אותך...

שלחי לי הודעה

דילוג לתוכן